מקור ראשון | דילמות בפרשת גלעד שליט

 
10 אשכולות של דילמות בפרשת גלעד שליט                                 רחמים  מלמד כהן
מעגלי הדילמות בפרשת שליט הם דינמיים. דילמות מופיעות ודילמות נעלמות,  מהן מתגמדות ומהן מתנפחות, לובשות צורה ופושטות צורה. יש דילמות שמשקלן בתוך סוגיית שליט משתנה במשך הזמן, ויש  ביניהן המתיחסות  לכלל ויש לפרט. במקרה דנן, עומדים אלו כנגד אלו ערכים חשובים אשר יש לשקול,  לברור ולבחור ביניהם. דילמות שליט משקפות בעיות אתיות ומוסריות, מורכבות ומסובכות ואין לראותן כרדודות ופשטניות. מאמר זה מנסה להציג את הדילמות מהיבטים רבים ומזויות ראייה שונות.
 
1. גלעד
אין לנו מספיק ידיעות על ק  ורותיו מאז נשבה, על התנהגותו בשבי , ובודאי שאין לנו מושג על מחשבותיו ולבטיו. אנו יכולים לשער על פי ההגיון והנסיון של שבויינו לשעבר, להיות אמפאתים,  לנסות להיכנס לעורו של גלעד ולהניח הנחות לגבי הדילמות שהציקו לו במשך 4 שנים ועומדות לפניו כיום.
שני חבריו של גלעד נהרגו בפשיטה של אנשי חמאס על המוצב  בו הוצב.  האם העובדה שהוא נותר פצוע אך בחיים הטרידה אותו בשלב כלשהו? שמא לא התנגד מספיק בעת הובלתו לשבי? חייל בצה''ל מצפה שתוך ימים ספורים ישוחרר על ידי כוחותינו או באמצעות מעורבות דיפלומטית. האם אחזו יאוש ? גלעד , בחור אינטליגנט, כנראה שקל לבטים אלו. אך ככל שארך הזמן ציפיותיו אוכזבו והדילמות שלו  גברו.
אין לנו מידע אם שוביו עדכנוהו על  המשא ומתן לגבי החלפתו. אם  אמנם מסרו לו אינפורמציה,  מה הגידו ומה לא הגידו לו. אילו ידע את המחיר הכבד, ואילו הייתה לו אפשרות להביע דעתו,  האם היה טוען: ''לא במחיר הזה''! ואולי לא. הישיבה בחושך  ובערפל תקשורתי  נותנת לדמיון  מעוף לכיוונים שונים והדאגה מתחילה לכרסם בנפש. יש לשער שדמותו של נתן שרנסקי כאסיר בסיביר הלכה לפניו או אולי גורלו של רון  ארד?
שבויים ששוחררו ופסיכיאטרים יכולים להעיד שבמצבי כליאה הגיעו שבויים לדכאונות ולמחלות נפשיות קשות, תעתועי רוח, פוביות והתנהגות מוזרה עד כדי התאבדות. גלעד ידע בודאי על חטיפת  החיילים ללבנון שבגללם פרצה מלחמה 2006). האם לאחר שנים  בשבי החל גלעד לחשוש שמא גורלו יהיה כגורלם?. האם ידע על שחרור אלחנן טננבאום (2004) תמורת 400 מחבלים שמחציתם חזרו להיות פעילים בפיגועים והרגו 27 ישראלים?, או שמא העובדה שנחשון וקסמן נהרג (1994) בנסיון צה''ל לחלצו מהשבי  החריד אותו?. אם גלעד ידע הסטוריה, אולי עיסקת ג'בריל (1985) בה שוחררו 1000 אסירים תמורת 3 חיילים עודדה אותו? 
 גם אם תנאיו שונים משבויים אחרים, פחות עינויי גוף, מזון לא גרוע, ואפילו הוא מוצא לאור השמש במסווה לעתים נדירות , האם הוא אפוף חשדות ?. אולי פתח בשביתת רעב ואולי  חלה שהרי ידוע הקשר הפסיכוסומטי בין מצב נפשי מידרדר ובין ירידה בתיפקודי הגוף. בסיטואציה של שהות ארוכה במעבה האדמה כאשר מולו איש חמס חמוש ונשקו דרוך, ואין מולו נציג הצלב האדום, יש להניח שגלעד שואל  את עצמו ''מה קורה פה''? ובעקבות חרדת הנטישה האופפת אותו גם השאלה הבאה עוטפת אותו: האם אני לא נורמלי או אני עדיין שפוי ? הלעיטוהו בתקוות שווא כאשר צלמוהו והפיצו בקלטת  את בקשותיו, אך ככל שלא ראה תוצאות לוידויו, כך, כנראה, גדלה האכזבה ועימה התיסכול וחוסר האמון במדינה. האם יש לגלעד היסוסים לגבי התנהגותו ולגבי יחסו למדינה לכשישתחרר?. גלעד סמוך ובטוח שהוריו עושים ככל יכולתם כדי להוציאו לחופש. העודנו חי?
סעיף זה מושתת על השערות בלבד.
 
2. נועם ואביבה
הדילמה העיקרית הניצבת בפני נועם ואביבה שליט הורי גלעד היא: האם לתת אמון בממשלה ולעומד בראשה או לצאת חוצץ נגד המדיניות האומרת ''לא בכל מחיר''?. מטבעם של דברים, הורים שואפים שבנם ישוחרר מכלאו וישוב אל חיק המשפחה. מאבקם החל בדממה דקה תוך שיתוף פעולה מלא עם השלטון שביקש מהם להנמיך ווליום, כדי שהמו''מ לא יתנהל תחת לחצים מבית.
ככל שחלף הזמן ובאופק לא נראו תוצאות, החריף נועם את דרישתו מראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, ופנה לדעת הקהל דרך התקשורת. האם עלתה הדילמה בין ההכרה שמו''מ במזרח התיכון אינו דומה למו''מ בארצות המערב, אלא למקח וממכר בשוק? כאשר הקונה טוען שהמחיר גבוה, מפנה גבו למוכר ופונה ללכת, הרי מיד רץ אחריו המוכר בהצעה זולה. כך כתוב בתורת המשחקים. או אולי שיטת יקוב הדין את ההר עדיפה ?. ייתכן שהורי גלעד היססו בשאלה זו, אך החבורה שהתגייסה והתגבשה סביבם למען שחרור גלעד,  והתקשורת שהלכה והתגברה, חיזקו את משפחת שליט בעמדתם  להפגין נגד החלטת הממשלה.
כניסת מתווכים זרים וחילופי שלטון הפיחו תקוות חדשות. הדילמה שנבעה מכך הייתה  ,האם לתת לבנימין נתניהו להוכיח את יכולתו בשחרור גלעד ותמורת זאת לנהוג באיפוק, או להקצין את המאבק?. כרזות ,הפגנות, כתבות וראיונות לא שינו את החלטת הממשלה שאין לשחרר רוצחים כבדים עם דם על הידיים.
דילמה נוספת שבודאי ביצבצה במוחם של אביבה ונועם. מה לעשות כדי שלתנועה למען שחרור גלעד לא יהיה אופי פוליטי מפלגתי. כיצד להשפיע על כל תושבי המדינה לתמוך בהם, או  אולי רצוי להפעיל דווקא גורמים פוליטיים ואף אופוזיציוניים,? כי  בלחץ מפלגות וחברי כנסת אפשר לשנות החלטות ממשלה. בתבונה רבה נהגה משפחת שליט כשבחרה בדרך הראשונה וזכתה באהדה. אלא דא עקא, אל שורות החבורה הסתננו בעלי אינטרסים פוליטיים שמצאו כר נרחב לנגח את הממשלה. ערבים וחרדים לא הצטרפו להפגנות ודתיים נשרו אט אט מהזדהות פומבית. מחנה המאבק למען גלעד החל לשאת צביון בעיקר של אנשי שמאל. האם מגמה זו היא נחת רוח או מפח נפש למשפחת שליט?
  ייתכן שעוד דילמה חלפה במחשבתו של נועם, האם להשתמש בטענת ''פדיון שבויים'' כערך עליון, ובכך לנגן על הנימה היהודית, או לא להזכיר זאת.  רבות נפסק  בשאלות ותשובות על ידי רבנים באלף השנים האחרונות וגם בימינו כי בדיני נפשות אין לשחרר אפילו נפש אחת תמורת רוצחים העתידים לרצוח נפשות רבות. נועם הבין שטיעון זה עלול לשמש כבומרנג, אולי לכן הוא נטש גישה זו.
גלעד ואביבה בלית ברירה כבולים לקהלם ולחברות פרסומת שיותר משדאגו לגלעד דאגו לפרנסתם.  גל האהדה  הלך והתעצם עד כדי צעדה של עשרות אלפים במשך 10 ימים לבית ראש הממשלה . היוכלו לעמוד בהצהרתם כי ישבו באהל המחאה עד שחרור גלעד?. האם עלתה הדילמה שתנועה זו היא כחרב פיפיות מחזקת את האויב ומזיקה למו''מ?
3.  דעת הקהל
מתחילת הפרשה שררה אמביוולנטיות בדעת הקהל. מצד אחד פעלו בקרב הציבורכוחות רציונאליים ומאידך פעמו בו צלילים אמוציונליים. גם כיום ישנם אנשים הפוסחים על שני  הסעיפים. נדנדת הלבטים עולה ויורדת, יורדת ועולה והדילמה נותרת בעינה. ככל שהזמן נוקף גוברת הסימפאתיה כלפי משפחת שליט . לעומת זאת ההגיון הצרוף מתריע על סכנה, ואלו הסבריו: האסירים שישתחררו יגרמו לקרבנות רבים, ויש תקדימים לכך בישראל שטרוריסטים ששוחררו בעיסקת חילופי שבויים, שבו למעשי חמס והרג בחיילי צה''ל ובאזרחי ישראל. כ- אלף אסירים עוינים, אוייבים ושונאי ישראל ישוחררו כנגד חייל אחד, אם כן כדאי לחמאס לחטוף עוד חיילים. חילוף גלעד על פי דרישות חמאס יהווה כניעה לתכתיבי עזה וכוחם של הטרוריסטים יעלה. אנשי כוחות הביטחון בישראל שואלים: האם לשם כך פעלנו בחרוף נפש יומם וליל כדי לתפוס רוצחים ? האיש אחד יינצל וכל העדה תסבול?! הורים שכולים מתמרמרים בראותם את רוצחי ילדיהם יוצאים לחופש ותוהים: איה הצדק, היכן המוסר? אליהם מצטרפים קולותיהם של חלק משבויי מלחמה לשעבר וטרוניה בפיהם, מה הפריבילגיה הזאת לגלעד?
כנגדם עומדים שיקולים שביסודם מניעים סנטימנטליים : ארבע שנים שוכב גלעד בבור תחתיות, סובל באפילה, מיוסר  בנפשו ובגופו, מנותק מהעולם ומאויים, אם יש בכם רחמים הרימו קול זעקה, או שמא אין איש שם על לב ! לא רחמים בלבד יש לבקש אלא זכותו של חייל לשוב לביתו בשלום. חובתו של צה''ל ששלח את גלעד למשימה להחזירו בריא ושלם, אחרת ירגישו חיילי צה''ל חוסר ביטחון ואי אמון במדינה. אם אין ברירה אחרת אז יש לשחרר את הבן בכל מחיר. 4 שנים היו לממשלה ולגורמי חוץ הזדמנויות רבות למצוא פתרון לבעייה. הזמן אוזל ורוחם של רון ארד ונחשון וקסמן מרחפת על פני גלעד. אין להתיירא מפני שחרור האסירים, שהרי צבאנו חזק דיו בפני כל חבלה ,הרג והרס. המחיר שדורשים מנהיגי עזה הולך ועולה, ואם לא עכשיו אימתי ישוחרר גלעד? ויפה שעה אחת קודם. ולמסתייגים ייאמר כדברי חז''ל: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו.
הוויכוחים בסלוני יום שישי, ברחוב, בחוף הים ובכל אתר ואתר הם עדות לפיצול התודעתי הלאומי, הקהילתי, בתוך נפשם השסועה ובמחשבתם של חלק מן האנשים. כידוע תסכול הנמשך זמן רב גורם לקונפליקט, וקונפליקט הנשרך תקופה ארוכה ללא מוצא, עלול לגרום לאכזבה ולהתמרמרות. האם תוכל משפחת שליט להחזיק מעמד במאבקה?
4. התקשורת
התקשורת איננה אחידה בדעותיה, אך בדילמת שליט רובה התגייסה ונרתמה לצד התומך בשחרור גלעד גם תמורת דרישות חמאס.  אינה דומה התקשורת הכתובה כעיתונות, והנשמעת כרדיו, למדיה החזותית כתמונות וכשידורי טלויזיה. הטלויזיה פורטת על מיתרי הנפש בהיותה רב חושית, תמציתית ואחוז הצופים בה גבוה יחסית לאמצעי תקשורת אחרים.
בזמן האחרון החלו נשמעים ונראים בעלי דעות שונות בדילמה בה אנו דנים, אולם קולם והופעתם ניתנים במינון קטן. הכיסוי החדשותי הרב והפרשנויות החד צדדיות הביאו ללא ספק להקשחת עמדת מנהיגי חמאס והתמדתם בעיקשותם. כנראה שהרייטינג עומד בראש סולם שיקולי מנהלי הרשתות והערוצים ועורכי העיתונים. בכל זאת גל המתנגדים לעיסקה במתכונת זו, מוצא את בטויו בעיקר בתקשורת האלקטרונית הכתובה, קרי, באינטרנט,  בפייסבוק, בבלוגים, בטוקבקים, במיילים, באתרים ובמסרונים. תופעה זו מאלצת את התקשורת ההמונית לאזן בדילמת שליט את מיגוון ההשקפות והדעות. החמאס, התעודד ממראות צעדת המחאה בה השתתפו אלפי בני אדם מדי יום. חלק מן הישראלים שואל בתרעומת: איפה הכבוד הלאומי שלנו? מנגד, התמיכה העצומה, האקטיבית והפסיבית שפשטה בקרב רבים, מורה על הרצון הכן לסיים את הפרשה ולו בהרכנת ראש ובבליעת רוק של עלבון, ובלבד שגלעד ישוב אל קן משפחתו.
האם התקשורת מהווה מתווך הגון או שהיא מהווה כלי לסחטנות החמאס ולחיזוק האתוס  האיסלאמי?
5. הממשלה
לפני ממשלת ישראל ניצבים אשכולות של דילמות. ראשית, צפה השאלה האם להמתין או להסתכן בפעולה צבאית לחילוץ החטוף החייל גלעד שליט? כשלון פעולת ההצלה של החייל נחשון וקסמן בודאי היה בשיקולי  מקבלי ההחלטות. האם יש פער בין המלצות הצבא ועמדת הממשלה?
לאור העובדה שהחמאס משנה את התנאים, האם הצעותיו והבטחותיו של ראש הממשלה הקודם, אהוד אולמרט, מחייבות  את ממשלת בנימין נתניהו?
אחרי ארבע שנים של חוסר הצלחה להשיב את החייל לביתו, האם לסגת ולהתפשר עם דרישות החמס בעקבות דעת הקהל כשהבחירות באופק, או לא לשנות מהחלטת הממשלה? ייתכן שהעמידה האיתנה על העקרונות תגרום לכך שהזמן יפעל לטובת ישראל או לטובת החמאס?  האם לצמצם אספקת מצרכים ומוצרי יסוד  לעזה, אולי לחץ זה על האוכלוסיה יוביל לדרישת התושבים להחזיר את גלעד ולהקלה במו''מ. או להיפך , לאפשר הכנסת סחורות ולהרחיב את הקשרים הכלכליים ?  הייתכן שרווחת תושבי הרצועה  תקטין את השנאה כלפי ישראל ותגביר את הדימוי החיובי של מדיניות הממשלה במדינות העולם?.
התלבטות קשה היא גם בשאלת האסירים. התנאים בכלא הישראלי נוחים, עובדה העלולה להביא את אסירי החמאס והרשות הפלסטינית להרהר כי כדאי להמשיך ברצח ובחבלה שהרי בישיבה בכלא הישראלי יש פריבילגיות רבות: ביקורים, לימודים, עדכון בחדשות, התארגנות ועוד. זאת ועוד, גם אם ייאסרו שוב, תבוא החטיפה הבאה ותושיעם. אפילו תומכי עמדת נועם שליט הפגינו נגד תנאי הכליאה של אסירים אלו בעוד שגלעד שליט אינו זוכה לביקור אפילו של נציג הצלב האדום.
לעומת זאת סבורים הממשלה ואזרחים שאסור להתיחס לאסירים כשם שהערבים מתיחסים לשבויינו. עם ישראל שומר על צלם אנוש במסורתו האתית. אור לגויים ביחס ההומאני לאדם באשר הוא אדם. אפשר שתהיה בכך השפעה לטובה על אסירים פלסטינים שיזניחו מאבק אלים. מבחינה טקטית, אומות העולם רואים בגישה זו צדק, יושר והגינות, והפרופיל הלאומי שלנו משתבח בפניהם. עם שחרורם אולי חלק מהאסירים עשויים להוות פעילי שלום. יש הטוענים שהפלסטינים מגחכים מתחת לשפם על תמימות הישראלים.
אין שקיפות מצד הממשלה לציבור הרחב על תהליכי המו''מ. קיים חסיון על רשימת שמות האסירים . האם הדבר לתועלת  העיסקה ,או אולי העמימות הזאת מהווה כלי מניפולטיבי בידי האוייב?. יש להניח שבין שרי  הממשלה קיימות דעות שונות בדילמות הללו, אך כורח הצייתנות לראש הממשלה הנובע מפזילה למשרד האוצר, כנראה משכנעם לתמוך בעמדת ראש הממשלה.
גם בפרשת שליט חייב בנימין נתניהו להתחשב במפלגות הקואליציה המושכות ימינה. מפלגות אלו נוטות בדילמת טובת הכלל מול טובת הפרט לכיוון טובת הכלל.  צורכי הקולקטיב עולים על טובת היחיד.  כאשר שתי האפשרויות, בטחון המדינה ובטחון גלעד נמצאים על כפות המאזניים ,יש צורך להכריע ביניהם, ונטיית הסיעות הימניות היא העדפת בטחון המדינה.
ראש הממשלה יודע כי מה שיעשה יזכה לביקורת. הספקות שלו לגיטימיים, ומרכיבי שיקוליו רבים. יש לשער שהוא חוכך בדעתו לא רק משיקולי פנים אלא גם שיקולי חוץ.  מתווכי חוץ יועילו או יזיקו לעמדת ישראל במו''מ? מה עוד שמשפחת שליט מטילה את כל האחריות על נתניהו ודורשת ממנו ישירות להביא לשחרורו של גלעד לאלתר.
קשה לו לראש הממשלה כיצד להתייחס למשפחת שליט השובתת למרגלות ביתו, איך להודיע להם חזור והודע כי אין שינוי בעמדת הממשלה, כאשר זעקתם קורעת לב.
 מה  עמדת אובמה וממשלו, שהרי לחטיפות ומחירן יש  השלכה כלל עולמית. ומה תהא תגובת הרשות הפלסטינית בראותה את כוחו של החמאס גובר?.
 
6. החמאס
לכאורה אין לחמאס דילמות. בפרהסיא, בהופעות הפומביות של מנהיגיו הכל ברור חד וחלק . תמיכת תושבי עזה בעמדתם נראית כאילו אחידה מקיר אל קיר. אך מתחת למעטה החיצוני מבצבצים לחצים מבית ומחוץ.
גם אם משפחות האסירים מפגינות שלא לשחרר את יקיריהם אלא תמורת השלמת העיסקה לפי תנאי החמאס, כמעט ברור שאין דעת כולם נוחה מן העיכוב. אי הגעה לפשרה אחרי 4 שנים מונעת שחרורם של אלף אסירים הרוצים לצאת לחופש  ולשוב אל משפחותיהם. קולם נשמע בעזה אלא שההנהגה הקיצונית בכלא מהסה אותם  ומאיימת עליהם.
חמאס נרמז על ידי נשיא מצרים חוסני  מובאראק לסיים בהקדם את הפרשה, אי היענות לבקשתו עלולה להחריף את היחסים עם מצרים. יש אומרים שהוא דווקא  מעוניין בעיכוב שחרור גלעד כי כוחו כמתווך מחזק את מעמדו במצרים ובעולם. אזהרתו של  יו''ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן ''ומה הם  (החמאס) יעשו אם גלעד  ימות ''?! יועדה לתומכיו בגדה ואולי ''דגדגה'' קצת את מנהיגי חמאס.
המתווך הגרמני גרהרד קונרד איננו מגלה איזה צד משהה ומכשיל, מקשה ומפריע לתהליך,  הצד החמאסי יודע היטב כי המחיר הגבוה שהם מתעקשים עליו גורם להשתוממות המתווכים ואף לכעס בארצות תבל. האם יש בין הפלסטינים המהרהרים והמערערים על החלטות ההנהגה? נסיונותיהם של נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ואישים מאירופה להתערב ולהשפיע על מנהיגי חמאס עלו בתוהו. השליח האמריקני ג'ורג' מיטשל ואף  אובמה בעצמו לא הצליחו להביא להסכמה בין הצדדים. הדילמה העומדת בפני  הטרוריסטים הללו היא, כיצד ליצור דימוי חיובי של הארגון וראשי  הנהגה.  להציג את חמאס כגוף שפוי  הצועד לקראת מדינה, בעוד שתנועה זו אוחזת בחטוף בצורה אכזרית  מבלי לתת  לו אפשרות אפילו להיפגש עם נציג הצלב האדום או נציג חוץ אחר.
, בהעדר פתרון הנראה לעין, עולה דילמה נוספת בפני החמאס: האם לשוב להתקפות על ישובים בישראל  ולהסתכן בתגובת צה''ל דוגמת מבצע ''עופרת יצוקה''? או לנהל מדיניות פוליטית ודיפלומטית תוך ניצול מגמות אנטישמיות המתפשטות באירופה.
חמאס יודע כי יש בידו קלף מיקוח ופוליסת ביטוח כל עוד גלעד בשבי. השלמת העיסקה עלולה להביא לרצועת עזה מאות אסירים אשר יתפסו מקומם של מנהיגים מקומיים. חמאס אינו מפרסם את רשימת המועמדים לשחרור מחשש רוגז המשפחות שבניהם אינם מופיעים ברשימה, או אולי כדאי להם לפרסם מראש ולמנוע מהומות בעת החילופין.
הנה כי כן, החמאס נתון באשכול של דילמות המטואטאות תחת השטיח ועטופות במסווה של אחדות ושלמות.
 
7. הרשות הפלסטינית
בשאלת שחרורו של גלעד שליט קיימת דילמה ברשות הפלסטינית. האם  להתנגד לגישת חמאס השנוא על מנהיגי הגדה בעקבות השתלטותו על חבל עזה, או להפגין אחוות אחים של הערבים נגד ישראל?. האם להיכנע ללחצים של התנועות האיסלאמיות הקיצוניות התומכות בתנאי החמאס, או להשתמש בשחרור גלעד כחלק מתהליך השלום. יו''ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן (מחמוד עבאס) נמצא בין הפטיש והסדן בדילמה זו. מהיבט אחד הוא שואף שאסירי הגדה ישוחררו, מהיבט אחר הוא חושש מהקיצוניים מבין אלה שישובו לגדה  כמו מרואן ברגותי  העלולים לערער את מעמדו.
ישראל דורשת שחלק מן האסירים מן הגדה, המסוכנים שבהם, יגורשו לעזה או לחו''ל. הסיבה היא בטחונית, שלא יתארגנו מחדש, וכדי למנוע פיגועים בעתיד. להלכה, ישראל מסייעת בכך גם לאבו מאזן החותר לשקט בטחוני בתחום שליטתו, למעשה, הוא נתון ללחצים של משפחות האסירים הרוצות לראות אותם בביתם.
בשיחה עם תושב הגדה הוא אמר: אתם הישראלים נאיבים. החמאס צוחק ולועג עליכם מאחורי הגב ועל הדמוקרטיה שלכם. צריך שכל לנהל מו''מ עם פושעים. אתם מתנהגים עימם בכפפות משי.  יורקים בפניכם ואתם אפילו לא מנגבים...
8. מצרים
אי אפשר לנתק את שאלת שליט ממערכת היחסים מצרים – חמאס – ישראל – רשות פלסטינית. מובאראק המתיימר להיות מתווך אובייקטיבי, מנסה בשיחותיו לצמצם את דרישות החמאס, בדלתיים סגורות הוא אף מוכיחם. אלא שדאגתו מפני עליית כוחו של החמס בארצו  מרסנת אותו מרצונו  להביא מהר את שחרור גלעד.
מובאראק אוהב שראשי מדינות ואישים חשובים משחרים לפתחו. בנימין נתניהו ואחרים נפגשו עמו בעניין גלעד. הוא יודע לתמרן, להבחין בין  הצהרות פומביות להבטחות בארבע עיניים ולגייס את התקשורת המצרית לצידו. ובכל זאת הוא מתחבט בשאלה על מי להפעיל את השפעתו האם על הרכרוכי והצודק או על העקשן האכזר. כנראה שהסולידריות הפאן ערבית גוברת.
נשיא מצרים משתדל לשמור על איזון ביחסיו עם החמאס והרשות הפלסטינית. הדילמות שלהם מכניסות אותו לדילמה כיצד להלך על חבל דק המפריד ביניהם מבלי להסתכסך עמהן. לאור פניות ארה''ב, צרפת, איטליה ועוד מדינות המבקשות מעורבותו לשחרור גלעד, האם עליו לנקוט בקום ועשה או בשב ואל תעשה ? בסופו של דבר השליט המצרי איננו מקדם את המו''מ.
דילמה אחרת כרוכה במצור. לפתוח או לא לפתוח את מעבר רפיח? מחד גיסא, פתיחת מעברים מוכיחה על הזדהותו עם סבלם של תושבי עזה, מאידך גיסא, תיתכן העברת נשק לרצועה. החדרת ציוד צבאי, טילים ונשק כבד עלולה לסכן את היחסים עם ישראל ואולי אף לסכן את מצרים. האם זו הסיבה שמובאראק בסתר לבו מעונין שישראל תמשיך את הסגר הימי על עזה?
9. ארה''ב
נשיא ארה''ב ברק חוסין אובמה  שואף לשחרור גלעד, כי הדבר משתלב במדיניותו להבאת שלום במזרח התיכון.  הדילמה שלו היא האם ליצור מגעים בעניין גלעד עם החמאס המוצהר כארגון טרוריסטי ומצהיר שאין זכות קיום למדינת ישראל , או להצדיק  את תנאי ישראל ולמשוך בכך את אהדת יהודי ארה''ב לקראת הבחירות הבאות?.
כראש המעצמה הגדולה  בעולם, מעיקה על אובמה אזלת יד שליחו ג'ורג' מיטשל לגאול את גלעד משביו. הוא יודע היטב כי ההוראות בעניין תנאי שחרור האסירים מגיעות מאירן, עוברות דרך מנהיגי  החמאס וביניהם חאלד משעל, המסתופפים תחת חסות המשטר הסורי. אם אובמה יפעיל באופן אינטנסיווי כוחות דיפלומטיים ויצליח  לגרום לשחרור גלעד, האם הדבר יפריע למגמותיו לקרב את איראן הגרעינית ואת סוריה הסוררת למדיניותו?
אובמה מתאווה להתקרב אל העולם המוסלמי המתון ולקרב אותו אליו. אולם בכך גוברת ההקצנה אצל המוסלמים הקנאים הנלחמים בארה''ב. פרשת שליט מוכיחה את שנאתם לישראל, וכן הפגיעה בבנייני התאומים והמתרחש כיום בעירק ובפקיסטן.  האם מעורבות פעילה לצד ישראל ,בעניין שליט,  ומסיבות נוספות, עלולה להגביר את חרדת תושבי ארה''ב מפני פיגועים.?
אם ביקורם של הנשיאים קלינטון וקרטר במצרים ופגישה עם ראשי החמאס כדי לפתור את סוגיית שליט והסרת המצור מעל עזה יעלה יפה, יהיה בכך משום מתן לגיטימציה לארגון טרור. אירוע כזה עלול לסתור את מגמתו של אובמה לחזק דווקא את אבו מאזן והרשות הפלסטינית.
אובמה מסתפק בהבעת הזדהות עם מצבו של גלעד ובסימפטיה כלפיו. כך נוהגים גם קברניטי אירופה.
 
 
10. אירופה
אופייני לחלק ממדינות אירופה להתיחס באופן דו פרצופי כלפי ישראל, כך גם בפרשת שליט.  ראשי מדינות אירופה יודעים היטב מהי הנדיבות של ישראל בעיסקת שליט. הגל הגואה של האוכלוסיה המוסלמית מאלץ את הממשלות באירופה להתפייס עם ארצות האיסלאם על חשבון ישראל . בעוד הדילמה המקננת בהם, אם להתערב בעניין שליט ובאיזו מידה, או לא, בא כשלון המשט הימי ושינה לרעה את תדמית ישראל. יש להניח שביקור דיפלומטים בעזה ותמיכת האיחוד האירופי  בחיזוק כלכלי ומוסרי במנהיגי החמאס, יתרום להקשחת הדרישות לשחרור גלעד ולהשהיית המו''מ.
 
מה עושים?
לאור הנסיונות לשחרר את גלעד שלא הצליחו, ולאור הסיכויים הקלושים להשלים את עיסקת חילופי האסירים בחטוף שבוי אחד, לו  היה לאל ידי הייתי אומר:
לגלעד
החזק מעמד, אל תתיאש, הוריך ואיתם כל העם דואגים לך ועושים הכל בשבילך. הממשלה משתדלת ואולי בקרוב תראה אור. צה''ל לא ישקוט ולא ינוח עד לשחרורך. גם אם יימשך המו''מ זמן רב תאמר בסוף ''ידעתי שתגיעו''.
לנועם ואביבה
נועם ואביבה היקרים. אנו אוהבים אתכם ומבינים לנפשכם. לבי לבי לשלום גלעד בנכם. כולי הערצה על דרך מאבקכם המכובדת. אשרי היום בו ישוב גלעד אליכם, אלינו.
נועם, אתה דובר המשפחה, לכן אני פונה אליך. אתה רוצה לראות את גלעד בחזרה, נכון? היכנס לבית ראש הממשלה, שוחח עמו, וצא בהצהרה: ''אני תומך בעמדת הממשלה ובהחלטותיה'' . תודה לכל מי שסייע עד כה במאבק. זו תפנית חדה וכואבת, אבל הכרזה זו תוציא את הרוח ממפרשי חמאס גם אם יחשדו שזה תכסיס. תגובה כזו היא מעין קידוש ה' לא רק במובן הדתי-אמוני , אלא במשמעות של הקרבה למען הצלת בנכם ולמען ערכים הומאניים , מוסריים ולאומיים . אל תדאג, נוכחנו לדעת כי במקל נועם עם חמאס אין תוצאות, ננסה במקל חובלים.
נועם, אני יודע קשה פתאום לשנות מדבריך ,מהאמיתות שלך , מנאמנותך למתנדבים ומהופעותיך בתקשורת. אנו חיים במזרח התיכון והדיאלוג שלנו הוא עם רוצחים השואפים להשמידנו. הצהרתך המצדדת בראש הממשלה נותנת בידו את הנשק היעיל ביותר לשיחרור בנך. העם יכבד ויעריך את גישתך. בתחבולות עשה מלחמה.
לתקשורת
אתם מודעים היטב לכוחכם הרב ולהשפעתכם על אזרחי ישראל. בסוגיית שליט אל נא תשקלו שיקולי רייטינג . אם באמת ובתמים אתם מעונינים בשיבה הבייתה של גלעד, חשקו את הממשלה במאמרים , בכתבות ובאיורים. הרי אתם יודעים שאנשי חמאס צופים בשידורי הטלויזיה של ישראל ומתמוגגים מנחת, קוראים בשקיקה בעיתונים שלנו וחדווה אוחזת אותם, שומעים את ביקורתכם החריפה על עמדתה האיתנה של הממשלה ויוצאים בריקודים על גגות בתי עזה ,לפחות אזנו את הדעות שאתם מגישים באוזני הקהל.
ועוד דבר, פרסמו ביתר שאת ומדי יום את מעשי הזוועה של החמאס , לא רק על ההפגזות וירי הטילים על ישובי עוטף עזה, אלא גם על הנעשה בתוככי הרצועה. על שלושה פשעי עזה, על הוצאות להורג  בכיכר העיר ללא צדק וללא משפט, על התעשרות המנהיגים מתרומות האומות הערביות עבור חלכאים ונדכאים, ועל הארס המושלך לעבר ישראל בתקשורת שלהם.
 אל תצעדו על לוח השחמט שלהם בצעדי דמקה.
 
לבנימין נתניהו
אל תירא ואל תחת, אל ירך לבבך, אל תהא כשאול המלך שריחם על אכזרים, על עמלק. כדאי לנהוג לפי השלבים הבאים:
א. תתפלא לשמוע. הכרז על הסכמתך ורצונך לקיים מו''מ ישיר עם חמאס בעניין גלעד שליט. אם לא יסכימו ידע העולם וידע העם הפלסטיני מי הסרבן הרשע. התנה את הצעתך בזמן קצוב לפתיחת המו''מ ולסיומו.
ב. אם המו''מ ייכשל. הצהר קבל עם ועדה בישראל ובארצות תבל, כי אם לא ישוחרר גלעד תוך פרק זמן שתקבע, יופסקו אספקת מים, חשמל והזרמת מצרכים לרצועה למשך שבוע. הזמן את כל המדינות לנסות לשכנע את חמאס להסכים לתנאיך. תקום מהומה, מה  אשמים  פשוטי העם, איה ההומאניות והחמלה היהודית?
ג. על כך ישיבו  אנשי  משרד החוץ בחומרים שיכינו מראש  ויפיצו אותם בעולם באופן אגרסיבי. העם אשר בחר בחמאס , חמס ישראל עליו בעניין אי שחרור גלעד ואי שחרור אסיריהם . שתיקת המתונים בעזה והמתנת הישראלים  4 שנים , חייבות להגיע לקיצן. בעצם, משרד החוץ שלנו יודע טוב ממני מה צריך לעשות, עודד אותם. לא להתקפל מלחצים ממערב, יש לך נסיון טוב בכך.
ד. במקביל, צוה להגביל את תנאי האסירים הפלסטינים למינימום המתחייב מאמנת ז'נבה. לא יהיו ביקורים בכלא למשך תקופה שאתה תקבע, כל עוד לא יבקר גורם חיצוני אצל גלעד וידווח על מצבו.  לכל המתקומם, הפנה אצבע להנהגת חמאס.
ה. אם למרות הכל חמאס מתחפר בעמדותיו, הצהר כי איננו אחראים יותר לעזה ובנותיה, לארץ חמאסתאן .הסר את ההסגר הימי, שהאומות  ידאגו לטרור המאיים גם עליהם. בודאי אתה רוצה לשאול אותי: ומה על הברחות נשק? על כך אשיבך, המנהרות הם כבר עורקי הנשק וכן הממון העובר דרכן מיועד לייצור מקומי להגדלת ארסנל התחמושת. והיה כי תקראנה מלחמה, כולנו סומכים על צה''ל ועליך, אך הגב כמנהיג ללא היסוס וללא פיק ברכיים.
לאבו מאזן
היה מנהיג ולא מונהג,  תודיע שאתה דורש מחמאס לא להתעקש ולחתום על עיסקת שליט. בכך תזכה באהדת משפחות אסירי הגדה ובתומכיך. חוץ מזה, ללא קשר, אל תתפתה לממשלה משותפת עם חמאחרתס, ממשלתך תחוסל.
לחמאס
רק ראש הממשלה ונציגיו ידברו עימכם. לא אני.  כדאי לכם להסכים לדבריו. לטובתכם. אם תאבו –מה טוב, אם מריתם – חרב תאוכלו.
.למובאראק
תהיה בריא.
לאובמה
לאט לאט אתה מבין מי הטוב ומי הרע בעולם. גלעד הוא הטוב וחמאס הרע. כאזרח אמריקני ראשון במעלה הילחם נגד הרע ועשה למען הטוב.
למנהיגי אירופה
  לסרקוזי, יפה עשית שאירחת את מש' שליט והבעת  סימפטיה כלפיהם  ודאגה למצב גלעד.
לסלביו ברלוסקוני, כל הכבוד שאיטליה שלך נתנה אזרחות כבוד לגלעד שליט, מחמם את הלב.
לאנגלה מרקל, השליח הגרמני מתווך בעניין חילוף גלעד במסירות. את ידידה טובה לישראל.
 לפפנדראו ,ראש ממשלת יוון. קיבלת פני משפחת שליט בחום. ישר כוח.
ולשאר ראשי מדינות , נשיאים ורוח וגשם אין. לא די אתם עושים למען שחרור גלעד. השפיעו על האיחוד האירופי, על הצלב האדום ועל האוכלוסיה המוסלמית בארצותיכם    שירימו קול למען צדקת תנאי ישראל בעיסקת  שליט. לחצו באו''ם, אני יודע פחדכם ומוראכם. אם יש צדק ואמת באמתחותיכם, הוציאום ונדעה יושריכם.
סיכום
גלעד שליט הוא חלקיק במיצרף ( פאזל) ענק אשר פועלים בתוכו כוחות רבים . הדילמות במעגלים השונים החל במשפחת שליט וכלה במעצמות גדולות, הן  בבואה של מערכות יחסים, תנועות פוליטיות, אידיאולוגיות, מאבקים מדיניים ואינטרסים אישיים. אחדות בתמיכה בממשלה , חיבוק משפחת שליט וכוח עמידה איתן הם  הם התקווה לראות את גלעד בקרבנו.
בתחילת הפרשה כאשר עוד לא היו רשימות שמיות והדילמות טרם צמחו, השתתפתי בתערוכת כרזות למען גלעד שליט. את ציורי העטרתי, יחד עם ידידי גד חכימי, בציטוטים על פדיון שבויים מתוך מקורות יהודיים המציינים את חשיבות מצוה זו. בינתיים השתנתה תמונת המצב, היום הייתי משנה את התמונה שציירתי ומוסיף עוד כמה ציטטות בהן גלומות המגבלות וההגבלות בדילמה פדיון שבויים מול סכנה לנפשות רבות וחסרונן האפשרי בעתיד ח''ו.
אינני פולטיקאי, אינני איש ימין קיצוני או שמאל רדיקאלי, אינני עיתונאי, הנני אזרח פשוט הכותב דברים אלו מתוך לב דואב ומתוך שיקול דעת לטובת העם ולמען שחרור גלעד שליט.
בחודש אלול, חודש הרחמים , נתפלל כולנו לצור ישראל וגואלו , יהי רצון שיקויים בגלעד דבר הנביא:  '' ושבו בנים לגבולם'' (ירמיהו לא, טז)
ויש תקווה.