משפחה | ראיון אישי

בוקר טוב ,רחמים!
 
בהמשך לשיחתנו מאתמול, אני  מצרפת את השאלות בהן נעסוק בכתבה. אשמח אם תוכל לעבוד עליהן ולשלוח אליי את התשובות בהקדם האפשרי, שכן אנחנו לחוצים מאוד בזמן.
 
הכתבה בה אנו עוסקים מדברת על בעלי מוגבלויות, שלמרות הבעיה הפיזית, הצליחו להגיע להישגים ממשיים המגשימים את שאיפות חייהם.
השאלות שלי הן:
 
·        רבים מהמוגבלים נופלים ברוחם. מה גרם לך להיות שונה מכולם, ובמקום ליפול, אז פשוט להתרומם?
        
אינני שונה מכולם. רבים מהמוגבלים חיים באופן נורמלי, עובדים, לומדים,  יוצרים, מנהלים חיי משפחה ומאמינים שישועה תבוא מ ה'. אני בין אלה שהמוגבלות נפלה עליהם בפתאומיות בגיל העמידה. משבר עשוי להיות מנוף לשינוי בחיים. אצלי, מחלת ניוון השרירים (ALS) שתוחלת החיים של נושאה היא 5-2 שנים, יצרה בי אתגר למצות כל רגע בחיי. הקב"ה עשה עימדי חסד ואני חי עם המחלה למעלה מ-14 שנה, משותק בכל גופי, מונשם, מוזן בצינור חיצוני, שפתיי נעות וקולי לא ישמע. יש לי הרבה רגעים של התרוממות הרוח והנפש, ואני חוזר ומשנן מתוך אמונה "מה רבו מעשיך ה' ".      
·       
 החברה לפעמים מפריעה מאוד בדרך אל המטרה, ובמשפטיה עלולה גם להחריב ולהרוס. זכור לך משפט קשה ומייאש שהופנה כלפיך?
 
 
לשמחתי, החברה הסובבת אותי לא מפריעה לי  בדרך אל המטרה שהיא לחיות חיים משמעותיים, אדרבא, המשפחה והחברים מעודדים אותי. אכן, זכור לי משפט קשה שרופא אמר לרעייתי אלישבע שתחי', כאשר הובהלתי לבית החולים מחמת חנק, וכך הגיב הרופא:"למה בכלל התקשרת לאמבולנס? "... והיו שהמליצו לחתום על הצהרה להמתת חסד ל"ע. דומני שבחירתי בחיים תורמת לי ואולי גם לעולם כולו.
       
·        ספר על נס מיוחד שהתרחש במהלך תקופת המחלה. (נוסף על עצם העובדה שאתה מסוגל לשוחח איתי כרגע...)
 
באחד הימים נחנקתי ולא יכולתי לנשום. זוגתי שתחי' הזעיקה את מגן דוד אדום, הללו הגיעו תוך עשר דקות, עשו בי מעשה החייאה, השיבו את נשימתי ובעזרת ה' שבה אליי נשמתי.
   
·        אנחנו מדברים על הישגים. הספרים שלך הם בוודאי בראש הרשימה. האם הם יצאו חרף המוגבלות, או דווקא בזכות המוגבלות? מהם שמות הספרים ותוכנם? אתה חושב שאילו לא היית מוגבל, אז הספרים היו נשארים בבטן ועדיין לא רואים אור?
 
בשנים האחרונות כתבתי 9 ספרים, רובם נכתבו על ידי תנועת העין שלי. ספרים בתחום התורני כגון: רעיונות חינוכיים בפרשת השבוע ובהפטרת השבוע, הילד בעל הצרכים המיוחדים והחינוך המיוחד על פי מקורות ביהדות, "לסדר"-פסוקים מפרשת השבוע המתאימים לכל אירוע. כמו כן כתבתי ספרי שירה "לו" ו"יהי" ותוכנם שיחות כלפי שמיים וכלפי אדם ואדמה. שני ספרי יעוץ, אחד למחנכים "הכר את תלמידך" והשני "ובחרת בחיים" המיועד לכל אדם ואדם. הספר "פעם אחת" כולל אירועים מחיי בירושלים, משליחות חינוכית בהודו, מהווי המשפחה- והכל בלשון ספרותית ועם חיוך על הפנים. יתכן שאלמלא המחלה הייתי מוציא לאור ספר אחד או שניים, אבל המחלה הוסיפה לי רצון, מרץ וזמן. בזכות המוגבלות סדרי עדיפויות השתנו והמרתי את כוחי שבע"פ לכוחי שבכתב.     
 
 
·        הישג נוסף הוא העובדה שאתה עומד בראש ישיבת הכותל, ובראש ישיבת מחנה-יהודה. האם הדבר נכון? מה זה אומר לגביך בפועל באופן יומיומי?
 
 
אינני עומד בראש ישיבת הכותל, אני מנהל את ישיבת "אביר יעקב" על שם אבי הרב יעקב מלמד-כהן זצ"ל. הישיבה ממוקמת ברחוב שילה ליד שוק מחנה יהודה ופעם בשבוע לומדים בחדר מיוחד בכותל המערבי.יחד עם ראש הישיבה אנחנו מכינים את תכנית הלימודים. אני עוקב ומקבל דיווח שוטף על הלימוד של האברכים. אחזקת לומדי תורה נותנת לי סיפוק רב. הישיבה מתבססת על תרומות. 
   
 
·        אין ספק שהיו גם קשיים בדרך לפסגת ההישגים. ספר על קושי כזה.
 
היו קשיים פיסיים והיו קשיים נפשיים, על הראשונים התגברתי בעזרת הרפואה, הטכנולוגיה והמצאות שהמצאתי, על האחרונים, הקשיים הנפשיים קשה להתגבר עד היום. כוונתי לחיבוקים ולנשיקות עם ילדיי, נכדיי וניניי וכמובן עם רעייתי, לאחרונה ישנם קשיים בתקשורת עם הסביבה, אבל אני מחפש דרכים חילופיות.
 
 
·        איך מבחינה פיזית ניתן להסתדר עם העיסוקים הרבים? תאר לי, איך אתה כותב? איך מתקשר עם אנשים? אם צריך לחתום על דבר מה, איך אתה חותם? איזה מכשור מסייע לך בזאת?
 
אין דבר העומד בפני הרצון. מבחינה פיסית מסתדרים, כסא גלגלים, מכונת הנשמה, מכונת שאיבת ליחה ומטפל מסור מאפשרים לי לחיות כאחד האדם: ללכת לבית הכנסת, לשמוע הרצאות ושיעורים, להשתתף בשמחות, לטייל ועוד. אני כותב באמצעות תנועת העין על מקלדת וירטואלית על מסך המחשב, כאשר מצלמה מיוחדת עוקבת אחרי אישון עיני. כך בעזרת כלי זה אפשר לעשות כל מה שעכבר מחשב עושה. אני מרבה להשתמש בפרויקט השו"ת ומתכתב רבות. יש לי חתימה משלי, אך נתתי גם יפוי כח לאשתי.
 
 
·        אם היית נולד לדור הקודם, בו המכשור הטכנולוגי לא היה מפותח, האם אתה עדיין רואה את עצמך מצליח ומגיע לכאלו הישגים?
 
אני מאמין שבכל דור ודור שהייתי נולד הייתי מסתדר, כי הדבר תלוי באישיות ובאמונה של האדם, והטכנולוגיה היא רק כלי עזר. הקולמוס בדורו כמחשב בדורו.
·       
 
מצפה לנו הישג נוסף וחדש בהמשך?
 
הספר הבא הוא סוד,ורק לך אני מגלה. שם הספר "עבודה בעיניים" והוא אלבום ציורים שאני מצייר בעיניים שלי בעזרת תוכנת פוטושופ. נושא הציורים הוא "עיניים בתנ"ך". לא האמנתי שאצליח להגיע לרמה אומנותית גבוהה. נו, אשרי המאמין ובמיוחד כאשר כל אשר אני עושה הוא לשם שמיים ולמעני.
 
 
·        השלם בבקשה את המשפט הבא: ד"ר רחמים מלמד כהן הוא: איש משפחה, מחנך, עובד את ה' בשמחה, אוהב אדם,דורש טוב לתורת ה', לעמו ולמולדתו