"כי בחר ד' בציון אוה למושב לו" (תהילים קלב, יג).

 

"הביט הקב"ה בעולם כולו ולא מצא ארץ שראויה לישראל כמו ארץ ישראל. ואמרו חכמינו: ארץ ישראל יושבת באמצע העולם, ירושלים באמצע ארץ ישראל, ובית המקדש באמצע ירושלים, ההיכל באמצע בית המקדש, הארון באמצע ההיכל ואבן השתיה לפני הארון, שממנה הושתת העולם. (תנחומא פ' קדושים).

 

בירושלים פעלו נביאי ישראל. בה נקשר חזון גאולת העולם, ואותה ראו נביאי ישראל כמרכז לשלום ולצדק בעולם.

 

ירושלים מהווה סמל לאחדות העם, מכל קצוות העולם פונה היהודי בתפילתו כלפי ירושלים וכה אמרו חכמנו בברייתא(בבלי ברכות ל', ע"א): "עומד בחו"ל יון את ליבו כנגד ארץ ישראל, היה עומד בארץ ישראל יכווין את ליבו כנגד ירושלים, היה עומד בירושלים יכווין ליבו כנגד בית המקדש, נמצא כל ישראל מכוונין את ליבם למקום אחד.

 

שמותיה של ירושלים

 

השם ירושלים

 

אברהם קרא לה "יראה" שנאמר (בראשית כב. יד)"ויקרא שם המקום הוא ד' יראה".

שם קרא לה "שלם" שנאמר (בראשית יד,יח) "ומלכי צדק מלך שלם".

אמר הקב"ה : אם קורא אני אותה "יראה" כשם שקרא אותה אברהם, שם אדם צדיק מתרעם, ואם אני קורא אותה "שלם" אברהם אדם צדיק מתרעם. אלא הריני קורא אותה "ירושלים" כמו שקראו שניהם,

יראה שלם- ירושלים(בראשית רבה, פרשה נו,י).

 

משמות העיר ומכינוייה

 

החיבה היתרה לירושלים באה לידי ביטוי בכינוייה הרבים, וכדברי המדרש- שבעים שמות לירושלים(מדרש הגדול, פרשת ויגש ור' גם מדרש שיר השירים זוטא).

 

ירושלים- על שום שהיא ירושה לישראל לעולם.

 

ציון – כשם שמעמידים ציון לקברות להודיע בין טמא לטהור, כך הודעתי לכל באי עולם שהיא ואני זווגם.

 

עיר האלקים- על שם הכתוב "בעיר ד' צבאות בעיר אלוקנו, אלוקים יכוננה עד עולם סלה"(תהילים מח, ט)

 

עיר הקודש- על שם הכתוב "לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש" (ישעיה נב,א).

 

יפה נוף משוש כל הארץ- על שם הכתוב "יפה נוף משוש כל הארץ"(תהילים מח,ג).

 

כלילת יופי- על שם הכתוב" כלילת יופי משוש כל הארץ"(איכה ב,טו).

 

עיר הנצח- על שם הכתוב "לך ד' הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד" (דברי הימים כ'ט, יא), רבותינו אמרו: "והנצח"- זו ירושלים, שהיא ניצחונם של ישראל.

 

עיר השלום- על שם הכתוב "ושמתי פקודתך שלום".

 

עיר דוד- על שם הכתוב "וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד"(שמואל ב' ה, ז). ומפני מה נקראת על שם בשר ודם? אלא שהיה גלוי לפני הקב"ה שבשר ודם בונה אותה ובשר ודם מחריבה. אבל לעיתים היא נקראת על שמו של הקב"ה, נאמר "עיר ד' ציון קדוש ישראל"

(ישעיה ס', יד).

 

ד' יראה- על שם הכתוב" ד' יראה" (בראשית כד, יד), שמתוכה הוא רואה עניי עמו ומרחם עליהם.

 

כסא ד'- על שם הכתוב" בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ד'"

 (ירמיה ג, יז), שמתוכה יושב על כסא ומחייב אויבי עמו.

 

קרית מלך רב – שהיא עירו של מלך מלכי המלכים הקב"ה.

 

עדן- שבני ה עתידים להכנס ולהתעדן בתוכה.

 

חפצי בה- שאני רוצה בה מכל המדינות, שנאמר "אוהב ד' את שערי ציון" (תהילים פז ,ב).

 

עיר הבירה- ירושלים היתה והנה עיר הבירה של ישראל.

 

 

שערי ירושלים

 

העיר העתיקה מוקפת חומת אבנים שחלקן עתיקות מאוד.

החומה נבנתה באמצע המאה ה - 16, כשבארץ שלטו התורכים.

בונה החומה היה הסולטאן סולימן. "המפואר" שמצא את שרידי החומה הקדומה.

במקומות שונים בחומה מצויות כתובות, המעידות על זמן בנייתה וכן משובצים בה אבנים משוקטות כשושנות.(רוזטות).

בחומה מזדקרים מגדלי שמירה.

בחומת העיר העתיקה שמונה שערים:

שער שכם, שער יפו, שער ציון, שער האשפות, שער הרחמים,

שער האריות, שער הפרחים והשער החדש.

 

בדורות הקדומים נהגו תושבי ירושלים ועולי- הרגל להקיף את חומת העיר העתיקה, כדברי הפסוק:" סובו ציון והקיפוה ספרו מגדליה" (תהילים מח).

 

בשנים מאוחרות יותר הקיפו את העיר רק בליל תשעה באב. הקפות אלה נפסקו עם פרוץ מלחמת השחרור וחודשו אחרי מלחמת ששת הימים.

 

 

"עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים…"

 

בימינו יש בחומת העיר העתיקה שמונה שערים. שבעה שערים פתוחים ורק שער אחד עדיין נעול - שער הרחמים.

 

מיקום השערים בחומה:

בחומה המערבית נמצא: 1. שער יפו.

 

בחומה הצפונית נמצאים שלושה שערים:

1. השער החדש . 2. שער שכם.  3. שער הפרחים.

 

בחומה המזרחית נמצאים שני שערים:

1. שער האריות 2. שער הרחמים.

 

בחומה הדרומית נמצאים שני שערים:

1. שער האשפות. 2. שער ציון.

 

 

 

שער האשפות

 

הוא הקטן שבשערים הראשיים בחומת ירושלים, והקרוב ביותר לכותל המערבי.

 

פתחו הרחב והרבוע מעוטר בקשת קעורה ובשושנה מחוטבת מעשה אמן.

השער ננעל ביעילות בדלתות הזזה מודרניות ולהן דפנות מתכת כבדות. מימי המאורעות תרצ"ח - 1938 סגרה המשטרה את השער בדלת ברזל חדשה.

 

שער זה שהוא השער הנמוך ביותר בחומות ירושלים, נמצא בגובה 726 מטר מעל פני הים, ונמוך ב 60  מטר מהשער הגבוה ביותר (השער החדש).

 

השער נמצא בקצה המזרחי של חומת העיר הדרומית ונקרא בפי הערבים: באב אל-מגראב (שער המערביים) על-שם השכונה המוסלמית של יוצאי ארצות צפון אפריקה (אלג'יר ומרוקו), המשתרעת על-ידו ומסביב לכותל המערבי. גם כיום הכניסה דרך החומה המערבית אל הר-הבית, ליד הכותל, ידועה כשער המוגרבים.

 

שער זה נקרא גם שער-השילוח עקב קרבתו לכפר השילוח-סילואן.

 

שער האשפות בימי קדם- כפי שמרמז השם, האשפה מן העיר העתיקה היתה מוצאת דרך שער האשפות ומושלכת אל עמק קדרון. הדבר נמשך במשך דורות רבים.

 

עם ההתפתחות בעת החדשה, אספקת המים לעיר ופינוי האשפה ממנה הפכו סדירים ויעילים, אבד לשער האשפות ייעודו המעשי. אולם קרבתו אל הכותל ואל החפירות הארכיאולוגיות ובשל היותו נק' מוצא של מרבית התחבורה הממונעת מן העיר העתיקה, נעשה שער האשפות לאחד המרכזים הסואנים לרגלי החומות העתיקות.       

 

 

שער האריות-

 

 

שער האריות הינו השער הפתוח שבחומה התורכית המזרחית, ונקרא על-שם שני זוגות האריות אשר משני צדיו.

 

 האגדה מספרת על זוג אריות שהופיעו בחלומו של הסולטן התורכי סולימאן המפואר, שאיימו לטורפו אם לא יבנה חומה סביב ירושלים הקדושה. משהשלים את בניית החומה, ציווה לחקוק אריות בשער לזכר חלומו. האריות הם למעשה ברדלסים - סימלו של הסולטאן הממלוכי בייבראס- שעיטרו שער בימיו ונקבעו לאחר מכן בשער התורכי.

 

שמותיו האחרים של השער הם:

 

שער יהושפט- כיון שממנו יורדת הדרך לעמק יהושפט.

 

שער יריחו- השם הערבי שהיה נפוץ בימי הביניים.

 

שער מרים גבירתנו- השם המקובל על הערבים הנוצרים.

 

שער סטפן הקדוש- על שם הקדוש הנוצרי שהובל מן השער אל נחל קדרון ושם הוצא להורג.

 

בצדו הפנימי של השער מופיע שמו של סולימאן המפואר בונה השער , ושנת בנייתו- 1538. בנוסף על הברדלסים מקושט השער בעיטורים גיאומטריים וצמחיים.

 

במלחמת ששת הימים בכ"ח באייר תשכ"ז, 7 ביוני 1967, נכנסו לוחמי חטיבת הצנחנים של צה"ל לעיר העתיקה דרך שער האריות.